כשרות מהודו ועד כוש

המלך אחשוורוש "המולך מהודו ועד כוש", היה ככל הנראה האדם הראשון בהיסטוריה של העולם שהפך את העולם ל"כפר גלובלי קטן". ביטוי זה נכון כיום במיוחד לעולם הכשרות: אנחנו מייבאים פטריות בקופסות שימורים מהודו, וכמעט כל השומשום שיש בארץ - שממנו מכינים טחינה ומפזרים על גבי לחמים - מגיע מארץ כוש, הלא היא אתיופיה.

בעבר הלא רחוק, מוצרים רבים שרכשנו היו מתוצרת הארץ, אבל כיום, המגמה התהפכה וקשה כבר למצוא בסופר דברי אוכל שהם באמת מתוצרת הארץ (חבר שלי החליט לפני כמה שנים שהוא אוכל רק מוצרים מתוצרת הארץ, ובתוך חודש ימים ירד 15 קילו...).

המציאות הזו יצרה בעיות כשרות קשות. ב"ה, יש שפע ומגוון עצום של מוצרים, אבל השפע הזה מביא לצידו גם מגוון גדול של הכשרים. יודעי דבר מעריכים שיש בעולם כ-500(!) הכשרים שונים, כשאת חלקם הגדול אנחנו לא מכירים מקרוב ואי אפשר לדעת האם הם באמת אמיתיים, ואפילו אם הם אכן לא מזוייפים, קשה מאוד לדעת מה באמת רמת ההקפדה שלהם. אמנם, חלק מהם מקבלים את אישור הרבנות הראשית לישראל, אולם יש מוצרים רבים שאין עליהם אישור שכזה. בשל כך, ההמלצה שלנו היא לקנות רק מוצרים שיש עליהם הכשרים מוכרים ומפורסמים, וכמובן שבמוצר המיובא מחו"ל חשוב להקפיד שיהיה עליו את אישור הרבנות הראשית לישראל.

לקראת פורים, נוהגים רבים לקנות חטיפים, סוכריות ושוקולדים בתפזורת. קניה בחנות שאין עליה הכשר תהיה בעייתית, מאחר שלא ניתן לסמוך על מה שכותב בעל החנות על הקרטונים והסלסלות שבתוכן הוא מניח את המוצרים.

רכישה בתפזורת חייבת להתבצע אך ורק בחנות שיש לה תעודת כשרות על החנות כולה.

נקודת תורפה כשרותית נוספת המצויה בימים אלו נמצאת במארזי המתנות שאנו מקבלים במשלוחי המנות ובמקומות העבודה. כמעט כל החברות המשווקות מארזים כאלו פועלות ללא השגחה, והכיתוב "כשר" המופיע על המארז הוא באחריות הפועל (התאילנדי?) האורז את המוצרים. גם כאן יש להקפיד ולאכול רק ממוצרים סגורים שיש עליהם הכשר מקורי.

עמלק הוא אויב מר שנמצא בתוכנו וסביבנו, ובע"ה נגביר את האחדות במעגל המשפחתי הקרוב ובמעגל הרחב של כלל ישראל, ומתוך כך נזכה למחייה האמיתית והשלמה של עמלק, שהיא תנאי להופעת הגאולה השלמה במהרה בימינו, אכי"ר.